שיתוף אישי מעיצוב המשרד שלי..

הגיע הרגע המרגש בו החלטנו לצאת סופית למשרד משלי…

חשבתי לעצמי שמה יותר פשוט שמעצבת תעצב לעצמה את המשרד…

הרי זה מה שאני עושה כל היום.. מעצבת לכולם.. 

  אז חשבתי…:)

אבל כנראה נפלתי עמוק למה שנקרא "פרדוקס האומן" 

שזה אומר: 

האמנים הם מצד אחד,  בעלי חוש אסתטי מפותח, רגישות לצבעים, טקסטורות ופרופורציות,   מצד שני, דווקא היכולת הזו עלולה להפוך את תהליך העיצוב העצמי למאתגר במיוחד.

אז אשתף אתכם קצת בתהליך שעברתי

למה היה לי מאתגר לעצב  לעצמי..

– מליון ההשראות שאני רואה, נותנים לי אלפי רעיונות ואינסוף אפשרויות עיצוב, קשה לי כ"כ לעמוד מול עצמי ולומר: יש לך את האפשרות א, ב, ג, 

בחרי מתוכם את מה שהכי מוצא חן בעיניך…

קשה  להיות בד בבד מעצבת  נעימה ואסטרטיבית  וגם לקוח מבולבל:)

פרפקציוניזם- כמובן שאני רציתי שהמשרד יהיה מושלם, שיהיה כעין "תיק עבודות" חי.. הצפיה הגבוהה הזאת הובילה אותי להתלבטויות ופחד מטעויות.

למעצבים יש גם שינוי טעם מתמיד, הטעם האישי שלהם משתנה כל הזמן…מה שנראה היום מושלם עשוי להראות שונה בעוד כמה חודשים, ולכן גם זה מקשה כ"כ לבחור עיצוב שיהיה יציב וקבוע לפחות לכמה שנים הבאות בע"ה.

כן, יש לי גם לחץ חברתי..מודה באשמה…

אז איך התגברתי, אתם שואלים את עצמיכם?

כמובן שעשיתי לעצמי גליון השראה, בו התבססתי על הלוגו שלי,

על הצורניות החדה והמשולשת שלו, ועלהצבעוניות שלו, ירוק, שחור

שולחן עם רגלים בצורניות הזאת- הוזמן בייצור אישי , מזכוכית חלבית ורגלי מתכת. בחרתי דוקא זכוכית גם למראה יוקרתי, 

וגם הירוק של הכסאות משקיף בזכוכית.

כיון שהשטח לא גדול, החלטתי לתת את העיצוב רק על קיר אחד מרכזי

(את האמת שאיתו הסתבכתי כהוגן)

לבסוף הוחלט ללכת על 

קיר מושקע בשילוב  כמה סוגים של חיפויי קיר,

מראות- להגדלת השטח הקטן, וכמובן הלוגו!

ושוב החיתוך הצורני בחיפוים והמראות שחוזר על עצמו..

שימו לב שגם הגוף תאורה משלים את העיצוב החתוך והחד.

הירוק הגיע לביטויו בכסאות ,בלוגו שעל הקיר, ובצמחיה.

כל המתכות בצבע שחור, כמובן.

כמובן ספריה מענינת לאחסון כל המבחר הענק של כל סוגי הפרומייקות הקימות, וסוגי השיישים השונים

בסיעתא דשמיא סוף סוף ברכנו על המוגמר!

המשרד שלי הוא לא רק מקום עבודה, אלא גם השראה,

מוזמנים לראות בעצמכם איך יצירתיות פוגשת פונקציואליות,

אשמח לארח אתכם ,

ולהראות לכם עוד כמה פינות שלא נתפסו בעדשת המצלמה.

מוזמנים לקפה!